יום שבת, 29 בינואר 2011

חרחורי הזמיר


הבעיה היא שלומר הבלים, לשקר, ולהמציא קל. קל מאוד. לחפור בנתונים ולמצוא את האמת לוקח הרבה יותר זמן. לכן אלו המנסים להגן על האמת תמיד בעמדת נחיתות מול שטף השטויות שקולחות מפי הכסילים. כדי להזים את הטעויות שכסיל ובור יכול לדחוס לפסקה אחת שהוא יכתוב בשטף וללא היסוס, יצטרך הספקן לכתוב בזהירות מאמר שלם, המלא הפניות ומראי מקום שאסיפתם, שקילתם, והכללתם בטיעון תדרוש שעות אם לא ימי מחקר רבים. זו לא תחרות.

כך מרים ידיים עידו מול הררי השטויות שאומר זמיר כהן, ומשאיר את העבודה לנו-באמת. גם אני לא אטרח להוכיח בראיות את אווילותו ובורותו, אבל בכל זאת חשבתי לנכון להעיר שתי הערות.

בראיון המדובר משתפך "כבוד" הרב (מי מינה אותו?) בפני מלחך הפנכה דודו כהן לרגל צאת ספרו החדש ("המהפך 2", המתיימר להציג איך המדע מגלה את האמת שבתורה). זהו דו שיח של אווילים שמהווה סאטירה עצמית. שיאו בשאלה ששואל לתומו המראיין - איך "התבצע איסוף החומר" לספר החדש. כאילו שספר שעוסק, לכאורה, בנושאים מדעיים דורש "איסוף" חומר משל היה אוסף בולים. התשובה של זמיר כהן שוברת כל שיא ברדידות.
במשך השנים השתדלתי ללקט גם ממה שעלה בחכתי בהקבלות שבין התורה לבין המדע, וגם ממה שחקרו וביררו אחרים. כמו פרופ' משה טרופ בספרו 'הבריאה - מוצא החיים', פרופ' נתן אביעזר בספר 'בראשית ברא' פרופ' ג'ראלד שרודר בספרו 'המדע והאל'. ישנם גם אנשים שנתקלו במחקרים שנערכו בנושאים שונים שהזכירו להם מקבילה מהתורה, ושלחו אלי. היו גם שאלות שחייבו בדיקה מאומצת ומעמיקה. וזה המקום באמת להודות לעורך הספר, ניסן לברון, אליו הפניתי שאלות מסוג זה וביקשתי שיברר במרחבי עולם המדע סוגיות שונות שדרכי בירורן כיום נהירים לו. 
"למשל, המלב"ים, שחי לפני 150 שנה, עמד על כך שהמאובנים נוצרו בתקופת המבול. העמדה שלו מיישבת הרבה שאלות ותמיהות, אבל יחד עם זאת נותרה שאלה שתשובתה אינה ברורה בדבריו - איך יתכן שבזמן קצר של אלפי שנים עצם הפכה להיות מאובנת? שהרי המדע מייחס זאת לתקופות של 100 מיליון שנה…ביקשתי מהעורך לבדוק במחקרים השונים האם יש מושג שנקרא 'התאבנות מהירה'. הוא השקיע רבות, בדק וגילה שמדענים מצאו שבמים מינרלים מסוימים העצמות יכולות להתאבן תוך כמה שבועות בלבד, ולא במשך מיליוני שנים.

אתם מבינים? אם אתם רוצים לכתוב ספר, כל מה שאתם צריכים לעשות זה "ללקט" מה שמתאים לתאוריה שלכם, מתוך ספרים פופולריים (ולא, חלילה, מחקרים). ואם זה לא מספיק, תבקשו מהעורך לעשות חיפוש קצר באינטרנט ולמצוא עוד משהו שנשמע, במבט לא רציני ולא מעמיק, כמתאים. אסור, בשום פנים ואופן, לבצע מחקר אמתי - לבדוק מה מקור הטענות, מה הראיות התומכות בהן, וכן הלאה. הס מלהזכיר מחקר מקורי, כמובן! מותר ואפילו רצוי לא להבין על מה אתה מדבר ומהן הטענות למעשה, וכך להיגרר לטעויות מביכות (כמו רעיון העוועים שהמדע גורס שהתאבנות לוקחת מאות מליוני שנים). יש להתעלם מעובדות שלא מתאימות לך, כמו הבעיה ה"קטנה" שמאובנים רבים הם לא מסוגים שמתאבנים תוך אלפי שנים בודדות (אופס...).

מדובר כאן בבורות לא רק לגבי העובדות, אלא ובעיקר לגבי השיטה - המתודה. לזמיר ולרפיסה הלא-ביקורתית שמראיינת אותו פשוט אין הבנה של מה זה מחקר, של איך לחקור טענה ואיך לברר את האמת. זה לא רק שאין להם כבוד למדע ולמסקנות המדעיות - אין להם חשיבה ביקורתית כלל. זמיר כהן עוסק ב"ליקוט" ולא במחקר - אבל חמור מזה, הוא אפילו לא יודע את ההבדל. וזו קרוב לוודאי לא אשמתו - אם הוא לא יודע את ההבדל, סימן שאף פעם לא לימדו אותו את ההבדל. לא שוכחים דבר כזה. אך פעם לא לימדו אותו מה זה חשיבה ביקורתית, איך מבררים נושאים, למה חשוב ללכת למקור ולהבין את העמדות האמתיות של מי שאתה טוען נגדו.... פשוט לא חינכו אותו כמו שצריך. מדובר כאן בכשל חינוכי חמור, שאני חושש שמשקף את המצב אצל רוב ילדי ישראל.

זו הנקודה החשובה ביותר - המתודה. אבל יש עוד נקודה שרציתי לקונן עליה, והיא הזילות של זמיר ביושרם ואיכותם המוסרית של מי שאינו מסכים עמו. זמיר לא רק שלא יודע מה זה מדע, הוא מעליל על מדענים טובים וגדולים ממנו (טוב, זה לא קשה) שהם אינם מדענים ומוציא דיבתם רעה. כך הוא אומר
בראשית המאה ה-19 ערך הפליאונטולוג צ'ארלס דוליטל וולקוט מחקר באזור משופע במאובנים בהרי רוקי שבקנדה. ב-31 באוגוסט 1909 הוא חשף את אחת התגליות הגדולות ביותר בהיסטוריה של הפליאונטולוגיה. הוא גילה מאובנים בשכבה שבה נמצאו בעלי חיים מהתקופה הקדומה ביותר יחד עם מאובני בעלי חיים שקיימים היום. גילוי זה מוכיח באופן ברור ומוחלט שכל בעלי החיים הופיעו יחד כמו שכתוב בתורה, ולא בשלבים כפי שתיאוריית האבולוציה טוענת. והמדען הנכבד עשה מעשה שלא ייעשה: הוא החביא את כל הממצאים במכון סמית'וניאן למשך קרוב לשמונים שנה(!). רק ב-1985, כשארכיוני המוזיאון נבדקו מחדש, נחשפו המאובנים והתברר שהוא עשה זאת על-מנת לא להפריך את התיאוריה. בכל תחום אחר במדע הוא היה אמור להזדרז ולהכריז שהנה הוא מצא הוכחה להפרכת תיאוריה שרווחת. אבל הסיבה להסתרה פשוטה: הוא ידע שאם האבולוציה נופלת - האמונה באלוקים תעלה. הרי בזמנו הייתה האבולוציה תירוץ לכפירה באלוקים ובתנ"ך ולפורקן יצרים.


פשוט אין לבנאדם בושה. זמיר מעליל עלילות שווא על אדם, ועל מדענים רבים מספור, ללא היסוס ובזחיחות דעת מחליאה. כנראה שכשהנימוקים שלך כל כך גרועים, אתה צריך להמציא תורות קונספירציה כדי להסביר מדוע אנשים אחרים לא מסכימים עמך. החוקר שעליו מרמז זמיר שגילה את הממצאים היה סיימון קונווי מוריס, והוא משום מה מספר את הסיפור אחרת לגמרי בספרו "כור הבריאה";
וולקוט וודאי היה נרגש מאוד מתגליותיו. עד 1912 הא כבר פרסם סדרה שלמה של פרסומים מדעיים, שפרסו את פרשנותו לגבי בעלי החיים המרהיבים הללו, אשר עלתה בהרבה באיכותה על הממצאים באתר ה"אוגיאופיס" הקרוב.  אך במשא השדה האחרונו לאתר בורגס היה וולקוט בן 66 שנים. הוא סבל מיגון אובדנו של בנו סטיוארט, אשר נפל בקרב אווירי מעל שמי צרפת במלחמת העולם הראשונה. מוקדם יותר, ב-1911, אשתו ובת חברתו הקרובה מתה מתאונת רכבת. וולקוט עצמו שקע יותר ויותר במנהלה, בלוקחו על עצמו מנהיגות במדיניות המדעית ובעידדו   מחקר חדש. מאמר שלו שפורסם ב-1931, ארבע שנים לאחר מותו, כלל מעט יותר מסדרת הערות. למרות התחייבויותיו הגדלות וולקוט בבירור התכוון להמשיך במחקר אתר בורגס.
מוריס גם מספר על ההיסטוריה של חקר האתר והממצאים ממנו, כולל הממצאים שוולקוט דאג להביא למוזיאונים אחרים (כנראה שהוא לא ממש הבין שהוא צריך להסתיר את הממצאים...). היסטוריה זו מראה מחקר רציף, פחות-או-יותר, שהאטיות שלו נבעה מחוסר-הבנה של חשיבות האתר מחד ובעיות ביורוקרטיות ומוסדיות (כגון המוות של ווולקוט, קשיים בהשגת אישורים לחפירות, וכן הלאה) מאידך.

כמובן שהממצאים מהאתר לא מהווים סתירה לתורת האבולוציה כלל וכלל. להפך - סיימון קונווי מוריס, הנוצרי, הוא מהגדולים שבמתנגדים לבריאתנות. האם גם הוא מפחד שגילוי הממצאים יביא לאמונה באל? ממצאיו מהאתר הם בדיוק מה שצפוי על פי תורת האבולוציה ולא צפוי על פי הבריאתנות - אין מאובני ארנבים באתר, כך שאם "בעלי החיים הופיעו יחד" הם משום מה התאבנו בנפרד. הממצא מיוחד בכך שהחיים שם שונים מאוד ממה שיש אצלנו היום - ממש לא גילוי ש"מוכיח באופן ברור ומוחלט שכל בעלי החיים הופיעו יחד כמו שכתוב בתורה", אלא להפך, שהחיים הקדומים שונים מאוד מהנוכחיים בדיוק כפי שמצפה האבולוציה.

בוודאי שאין בחשיפת הממצאים כל עדות לכך שוולקוט מנע את הפרסום (איזה מנע?! הוא פרסם!) של הממצאים מסיבות אידאולוגיות. בניגוד למה שזמיר רוצה להאמין, המדענים מעוניינים להגיע לאמת ואם יימצאו משהו בממצאים שסותר את האבולוציה (כגון ארנבים בעידן הקמבריוני) הם דווקא ימהרו לפרסם זאת.

נראה שהעלילות ותורות הקונספירציה הללו מגיעים מפרי עתו המורעל של ג'ראלד שרודר, עוד סופר יהודי ישראלי אורתודוקסי שבספרו "מדע האל" (ספר דומה מאוד ל"מהפך" של מיודענו זמיר) גורס שהממצאים שמצא וולקוט מורכבים מדי מכדי שייווצרו בקמבריון, ושהם לפיכך סותרים את תורת האבולוציה. משום מה כל המדענים שחקרו את הקמבריון, בבורגרס ובמאובנים ממקומות אחרים, לא מסכימים עמו; לדעת כל המומחים המאובנים הם למעשה רגילים למדי בדרגת התפתחותם. כנראה ששרודר יודע יותר טוב מהפלאונטולוגים -  מיותר לציין ששרודר לא מפגין ידע זה על ידי השוואה לאתרים האחרים מהקמבריון ולא מפנה לשום ספרות מקצועית שתגבה את טענתו שהממצאים סותרים את תורת האבולוציה.

נראה שאיכשהו הגיע זמיר כהן מהרעיון השגוי שהממצאים סותרים את תורת האבולוציה לרעיון האווילי הנוסף שהגילוי מראה שכל בעלי החיים הופיעו ביחד. זה מבדר במיוחד מכיוון ששרודר עצמו מודה שיש התפתחות, ואף מגבה את עצמו בסיפור בראשית: "אין זה סוד שכל סוג (פילום) הופיע ראשון כצורה ימית פשוטה ונהיה מסובך יותר עם מעבר הזמן. ספר בראשית הכריז זאת כבר לפני 3,300 שנה: קודם הגיעו חיות הים, אחר כך היצורים בעלי הכנפיים...". מסתבר ששני היהודים הטובים האלו לא מסכימים מה אומרת התורה. נו, מה יש לצפות ממי שאין לו אפילו מספיק הבנת הנקרא כדי להבין שעל פי בראשית הצמחים הופיעו ביום השלישי ואילו יצורי המים והציפורים (אבל עוד לא חיות היבשה...) ביום החמישי, כלומר אפילו הסדר (שלא לדבר על התיאור) לא מתאים למדע.

החוסר בהפניות ונימוקים מקשה על חקירת המהלך, אבל נראה לי שזמיר הבין לא נכונה את שרודר (שכמובן הבין לא נכונה הן את הממצאים והן את ספר בראשית). זמיר כמובן לא טרח לבדוק את העובדות, וכמובן שלא הוא ולא שרודר לא מספקים לקוראים הפניות וציוני דרך כדי שהוא יוכל לבדוק את העובדות בעצמו. מה, הרי הוא עוד עלול לגלות שהם טועים!

הדבר העצוב הוא שהרבה חושבים שכתיבה מעין זו היא "מדעית", שזמיר כהן מבין משהו במדע, ובכלל לא ניחנים בהרגלי החשיבה הביקורתית שהיו מאפשרים להם לעלות על הרדידות והעליבות שבדברי זמיר כהן ושכמותו. וכאן אני חוזר שוב לנקודה העיקרית תמיד- הבעיה היא החוסר בחינוך לכישורי חשיבה ביקורתית. או אם לשכתב את דברי נתניהו, שאמר משהו נבון לשם שינוי - ישנן שלוש בעיות עיקריות כאן, והן - חינוך, חינוך, וחינוך.

9 תגובות:

  1. אכן, הכל מתחיל בחינוך.
    אבל יש עוד בעיות, כשהייתי בצומת ספרים בגעש נדהמתי לגלות שכשישית מהספרים במדור מדע הם של זמיר כהן.
    זו לא רק החוצפה שלקרוא להם מדע, אלא גם לשים כעשרה עותקים מכל ספר! בעוד שיש רק עותק אחד לכל ספר אחר.

    השבמחק
  2. שלום, הסיבה לכמות העותקים הרבה בחנויות היא למרבה הצער הפופולאריות לה זוכה הספר המביך הזה, עוד מסמר בארון הקבורה של החינוך בארץ

    השבמחק
  3. דוקטור ג'ארלד שרודר בשבילך, רזק.
    למה להסתיר את זה מהציבור?
    למה לכתוב שהוא אורתודוקס, סופר וכו',
    אבל לא להזכיר שהוא היה כמה שנים ב MIT ?

    מהכתוב אני מריח קנאה חזקה בשרודר.
    האם הוא הגיע למשהו שאתה לא מסוגל להגיע אליו?
    הקיצר, שתגיע לרבע מהידיעות שלו אז תרים אליי טלפון.

    גם גועל נפש הזלזול שלך ברה"ג זמיר כהן.
    כדאי שתתחיל להשתמש בקידומות "רב" לפני שאתה
    מזכיר את השם שלו.

    כל זה בלי שום קשר לכך שבאמת שהרה"ג זמיר כהן טועה המון.

    השבמחק
  4. http://www.harunyahya.com/books/darwinism/cambrian/cambrian4.php

    למי שרוצה את המקור לדברי זמיר כהן

    האמת ורק האמת

    השבמחק
  5. ולמי שמעוניין במקור הממאמר מדעי לדברי הרב, אז הנה זה

    http://www.geraldschroeder.com/Evolution.aspx

    השבמחק
  6. אנונימי (האחרון):
    שני האתרים שהבאת הם לא מקור מדעי. מקור מדעי זה, לדוגמא, זה:
    www.nature.com
    ;)

    השבמחק
  7. יאיר, כמי שמדבר בשם של בהירות ידע ודעת, וכאדם שדבק באמת, אני בטוח שתוכל להתמודד ולענות ביושרה ואמיתיות על השאלה הבאה:
    אם כל מה שיש במציאות שהאדם הוא חלק ממנה, זה רק טבע מת שנענה שחוקים פיזיקליים, ז"א משהו תבניתי ומחזורי, כזה שניתן לתאר ע"י חוקים מתמתיים, אז איפה הבחירה שלך כאדם? האם יש לך בחירה כאדם?

    השבמחק
  8. תיקון "שחוקים פיזקליים"-->"לחוקים פיזיקליים".

    השבמחק
  9. אייל - מה זה קשור לפוסט?

    אני עוד אכתוב פוסט על רצון חופשי. מתישהו. בינתיים, בקצרה:

    הבחירה שלנו כאדם דומה לבחירה שמבצע המחשב. המחשב נשמע לחוקי הפיזיקה ואינו אלא אלקטרונים שמתרוצצים בטרנזיסטורים וגו', אך ברמת תיאור גבוהה יותר הוא גם מבצע פעולות כגון חישוב, בחירה, וכן הלאה, בהתאם לאלגוריתמים ולא רק לחוקיות הפשוטה הבסיסית יותר שעליה הוא מבוסס. באופן דומה, חשיבת האדם ובחירתו אינה אלא יונים המתרוצצים בנוירונים וגו', אבל בכל זאת ברמת תיאור גבוהה יותר הוא גם בוחר על בסיס מערכות עיבוד מידע מסובכות שמשכללות הערכות, ייצוגים של המציאות, רצונות ודחפים, ועוד. שתי רמות התיאור לא רק שלא סותרות זו את זו, אלא שהרמה הגבוהה לא תיתכן ללא הרמה הנמוכה - רק קיום סיבתיות בסיסית מאפשר את יצירת הסיבתיות ברמה גבוהה יותר; ללא הסיבתיות הבסיסית, לא ניתן אפילו באמת להגדיר את הרמה הגבוהה, אלא רק לנפנף ידיים, להגיד "קסם!", ולקוות שלא ישימו לב שאנחנו בעצם נותנים רק שמות לדברים שאינם באמת מה שהשם שלהם מרמז. כלומר - הבחירה שלנו כבני אדם היא הבחירה היחידה שמן האפשר.

    השבמחק