מפלגת אור רואה בעצמה מפלגה ציונית. מה זה אומר? נראה כי שורש העניין הוא במדינת ישראל כמדינה "יהודית ודמוקרטית". אסור על פי חוק לאף רשימה לשלול את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ופירש בית המשפט העליון (אהרון ברק) את יהדותה כ-
אסור אם כך לשלול את קיומה של מדינת ישראל כמדינה עם רוב יהודי. מה יעשה, אם כך, לאותו תינוק אומלל שביוולדו יפר את הרוב היהודי? האם ישליכוהו לים? ומה עם אמו, האם ישליכו אותה לכלא כי העזה להפר חוק יסוד? ומיהו בכלל יהודי? אם חילוני אינו יהודי (כפי שקובע היום למעשה חוק השבות), הרי שכבר עוברת מדינת ישראל על חוק היסוד! שטויות.
אני בעד קיום העברית כשפה הרשמית של ישראל, שפה שנוצרה מחדש למעשה לצורך זה. שימשיכו הדתיים ללמוד יהדות ביידיש. אולם אם יישתנו הנסיבות והעברית לא תהיה עוד שפת הרוב כלל וכלל, מדוע לקבוע את השפה הרשמית כמשהו שאסור בכלל להצביע כנגדו? מדוע לשלול אפשרות לשנותו? אני בעד זכותו של כל יהודי לעלות לישראל, אך גם בעד זכותו של כל אדם אחר לעשות כן אם רצונו הוא אכן להשתלב בחברה הישראלית. אני בעד שיקוף המסורת שעל פיה נוצרה המדינה, היא המסורת היהודית, בסמליה וחגיה. אך נגד השימוש בסמלים וחגים ממלכתיים יהודיים ממש, שיהוו פגיעה בחופש הדת. מורשת היהדות הינה מרכיב חשוב ועיקרי במורשת מדינת ישראל, אך זה מגוחך להגן עליה על פי חוק, ואל אחת כמה וכמה בחוק יסוד.
מנגד, החלק של ה"דמוקרטית" הינו
בחירות לא יכולות להיות חופשיות אם נשללת הזכות לבחור נציגים של עמדות מסוימות, ולכן הגבלת הרשימות בכל דרך שהיא עומדת בניגוד לדמוקרטיה. במדינות דמוקרטיות מגבילים לפיכך את הזכות לבחור והיבחר רק על מנת להגן על הדמוקרטיה עצמה. כאשר מוסיפים הגבלות על בסיס דתי, הרי שהמדינה נהפכת לתאוקרטיה, כדוגמת איראן. אין היא עוד דמוקרטיה. כך גם כאשר ישראל מוסיפה הגבלות על בסיס אתני, נהפכת היא לאתנוקרטיה.
אין לי ספק שרוב היהודים במדינה מעדיפים לחיות באתנוקרטיה היהודית, על פני הדמוקרטיה הישראלית. אינני שותף לעמדה זו. אני מעוניין לחיות בדמוקרטיה חופשית, וההעמדה של היהדות כמשהו שלא ניתן להצביע עליו פוגע בריבונות העם. הוא פסול.
על פי הגדרת בית המשפט, אינני פסול מלהיבחר. להיפך - אני תומך בקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, כפי שפירש בית המשפט. אני אפילו בעד רב יהודי במדינה בשלב זה, במובן שאני מעדיף את חברת בני עמי החילוניים ואינני רואה טעם בצירוף הפלסטינאים כאזרחים וביטול הרוב היהודי - זה יהיה לרועץ, זה לא יקדם את החופש והשוויון. אבל אני מתנגד בתוקף לכפייה של היהדות של המדינה בחוק בלתי ניתן לשינוי. אסור לחשק את הדמוקרטיה, ואם יבוא היום בוא מדינת ישראל תרצה להחליט בצורה דמוקרטית שאינה רוצה היא להיות יהודית הרי שיש לאפשר זאת.
זכותו של כל יהודי לעלות למדינת ישראל, בה יהוו היהודים רוב; עברית היא שפתה הרשמית המרכזית של המדינה ועיקר חגיה וסמליה משקפים את תקומתו הלאומית של העם היהודי; מורשת ישראל היא מרכיב מרכזי במורשתה הדתית והתרבותיתאולם עצם הנסיון לקבוע את יהדותה של המדינה בחוק הוא מגוחך.
אסור אם כך לשלול את קיומה של מדינת ישראל כמדינה עם רוב יהודי. מה יעשה, אם כך, לאותו תינוק אומלל שביוולדו יפר את הרוב היהודי? האם ישליכוהו לים? ומה עם אמו, האם ישליכו אותה לכלא כי העזה להפר חוק יסוד? ומיהו בכלל יהודי? אם חילוני אינו יהודי (כפי שקובע היום למעשה חוק השבות), הרי שכבר עוברת מדינת ישראל על חוק היסוד! שטויות.
אני בעד קיום העברית כשפה הרשמית של ישראל, שפה שנוצרה מחדש למעשה לצורך זה. שימשיכו הדתיים ללמוד יהדות ביידיש. אולם אם יישתנו הנסיבות והעברית לא תהיה עוד שפת הרוב כלל וכלל, מדוע לקבוע את השפה הרשמית כמשהו שאסור בכלל להצביע כנגדו? מדוע לשלול אפשרות לשנותו? אני בעד זכותו של כל יהודי לעלות לישראל, אך גם בעד זכותו של כל אדם אחר לעשות כן אם רצונו הוא אכן להשתלב בחברה הישראלית. אני בעד שיקוף המסורת שעל פיה נוצרה המדינה, היא המסורת היהודית, בסמליה וחגיה. אך נגד השימוש בסמלים וחגים ממלכתיים יהודיים ממש, שיהוו פגיעה בחופש הדת. מורשת היהדות הינה מרכיב חשוב ועיקרי במורשת מדינת ישראל, אך זה מגוחך להגן עליה על פי חוק, ואל אחת כמה וכמה בחוק יסוד.
מנגד, החלק של ה"דמוקרטית" הינו
הכרה בריבונות העם המתבטאת בבחירות חופשיות ושוות; הכרה בגרעין של זכויות אדם ובהן כבוד ושוויון, קיום הפרדת רשויות, שלטון החוק ורשות שופטת עצמאיתזהו סיכום אומלל מאוד של מהות הדמוקרטיה. השימוש במלה "עם" כאן מזיק מאוד, ואני מאמין ומקווה שלא הכוונה לעם היהודי, שכן זו היא שלילתה של הדמוקרטיה.
בחירות לא יכולות להיות חופשיות אם נשללת הזכות לבחור נציגים של עמדות מסוימות, ולכן הגבלת הרשימות בכל דרך שהיא עומדת בניגוד לדמוקרטיה. במדינות דמוקרטיות מגבילים לפיכך את הזכות לבחור והיבחר רק על מנת להגן על הדמוקרטיה עצמה. כאשר מוסיפים הגבלות על בסיס דתי, הרי שהמדינה נהפכת לתאוקרטיה, כדוגמת איראן. אין היא עוד דמוקרטיה. כך גם כאשר ישראל מוסיפה הגבלות על בסיס אתני, נהפכת היא לאתנוקרטיה.
אין לי ספק שרוב היהודים במדינה מעדיפים לחיות באתנוקרטיה היהודית, על פני הדמוקרטיה הישראלית. אינני שותף לעמדה זו. אני מעוניין לחיות בדמוקרטיה חופשית, וההעמדה של היהדות כמשהו שלא ניתן להצביע עליו פוגע בריבונות העם. הוא פסול.
על פי הגדרת בית המשפט, אינני פסול מלהיבחר. להיפך - אני תומך בקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, כפי שפירש בית המשפט. אני אפילו בעד רב יהודי במדינה בשלב זה, במובן שאני מעדיף את חברת בני עמי החילוניים ואינני רואה טעם בצירוף הפלסטינאים כאזרחים וביטול הרוב היהודי - זה יהיה לרועץ, זה לא יקדם את החופש והשוויון. אבל אני מתנגד בתוקף לכפייה של היהדות של המדינה בחוק בלתי ניתן לשינוי. אסור לחשק את הדמוקרטיה, ואם יבוא היום בוא מדינת ישראל תרצה להחליט בצורה דמוקרטית שאינה רוצה היא להיות יהודית הרי שיש לאפשר זאת.
